SmallClaims_MainPic תביעות קטנות
SmallClaims_MainPic תביעות קטנות
פנייה לייעוץ אישי



תביעות קטנות – לאחר מתן פסק דין

לעיתים פסק דין אינו סוף פסוק בסאגה המשפטית ויש לנקוט בהליכים משפטיים נוספים בכדי לאכוף אותו או לחילופין לערער על תוקפו. 

תביעות קטנות - לאחר מתן פסק דין

במאמר סקירה אודות ההליכים שלאחר מתן פסק דין של תביעות קטנות, וביניהם, אכיפת פסק הדין, סיכויי הערעור לבית המשפט המחוזי, העליון ועוד.

תוכן עניינים

תביעות קטנות – פסק דין

בתום ההליכים, שאורכים לרוב, דיון אחד, לאחר שהתרשם בית המשפט מבעלי הדין על ראיותיהם ועדיהם, ייתן השופט את פסק דינו. כמו כן, רשאי בית המשפט לדחות את מתן פסק הדין, אך לא יאוחר משבעה ימים ממועד הדיון.

כאשר מקבל בעל דין פסק דין לטובתו מה עליו לעשות?

תשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה בפסיקת בית המשפט. כאשר מדובר בפסק דין המורה לנתבע לשלם פיצוי כספי לתובע, צריך הנתבע לפעול על פי מצוות פסק הדין, ולשלם לתובע את סכום הכסף מייד עם תום ההליך, או במהלך הזמן שקבע בית המשפט בפסק דינו.

אם הנתבע אינו פועל על פי פסק הדין ואינו משלם לתובע את הכסף, כנדרש, פתוחה הדרך בפני התובע לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, בכדי שיסייעו לו לממש את פסק הדין. בלשכת ההוצאה לפועל ימלא התובע טופס הנקרא “בקשה לביצוע” ויצרף אליו העתק של פסק הדין. במעמד זה, יתבקש התובע לשלם אגרה, וייפתח תיק הוצאה לפועל נגד הנתבע.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

לשכת ההוצאה לפועל שולחת לנתבע, שכעת מכונה החייב, מכתב האזהרה, בו נדרש הוא לשלם את סכום הכסף הקבוע בפסק הדין, בתוך מספר ימים, ואם לא יעשה כן, יינקטו נגדו אמצעים.

במידה והחייב עומד בסירובו ולא משלם את החוב, חרף מכתב האזהרה, תשלח לתובע הודעה על כך.

בשלב זה רשאי התובע להגיש בקשה לנקיטת אמצעים, באמצעות טופס, בו עליו לציין איזו פעולה מבקש הוא לנקוט נגד החייב (עיקול/צו מאסר). או אז, לשכת ההוצאה לפועל שולחת את נציגיה לביתו של החייב, בכדי לעקל רכוש השייך לו, בגובה סכום החוב. אם גם לאחר העיקול, לא ישלם החייב את החוב, רשאי ר’ ההוצאה לפועל להוציא נגדו פקודת מאסר, כסנקציה על אי תשלום החוב.

ערעור לבית המשפט המחוזי

כאשר בעל דין אינו מקבל את ההכרעה ומבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט תביעות קטנות, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין, או מיום שהומצא פסק הדין לבעלי הדין. את בקשת רשות הערעור עליו לערוך כערעור ולצרף לה את כל המסמכים התומכים בטיעוניו. במידה ובית המשפט המחוזי יקבל את בקשתו זו, יתייחס לבקשת הערעור, כאל הערעור עצמו.

יש לדעת כי בית המשפט המחוזי אינו נוטה להתערב בפסיקת בתי המשפט תביעות קטנות, והתערבותו זו נעשית רק במקרים מובהקים.

זאת, בכדי לשמר את המטרה לשמה הוקם בית המשפט תביעות קטנות, המאפשרת ניהול הליך משפטי מהיר וזול, בתביעות אזרחיות שסכומן נמוך.

ככלל, בית המשפט המחוזי יקבל בקשת רשות ערעור, אך כאשר מדובר בטעות משפטית או עובדתית מובהקת העולה מפסק הדין באופן חד ובהיר. וכן כאשר מדובר בעניין שבית המשפט תביעות קטנות מרבה להידרש לו, ויש צורך במתן תקדים משפטי שישמש מורה דרך.

ערעור לבית המשפט העליון

ערעור בגלגול שלישי אינו הליך שכיח כלל. בית המשפט העליון יידרש להליך שכזה אך במקרים מועטים.

בהקשר זה ציין כב’ השופט רובינשטיין, כדלקמן: “נוכח טיבו של הליך תביעות קטנות, על רשות הערעור בהקשר תביעות קטנות בבית משפט זה – בגלגול שלישי – להינתן במשורה שמבשורה, עוד ביתר קפדנות מאשר בבקשות רשות ערעור “רגילות” ואך בעוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר;

אחרת – תסוכל כוונת המחוקק, שמשמעה הליך חסכוני שאינו מטיל הוצאות גדולות על הצדדים, ומהיר, שאינו גוזל מזמנם יתר על המדיה. הליך ערעורי בבית משפט זה עשוי לייקר את ההליכים משמעותית לצד הנפגע” (רע”א 8144/04 מיכאל בודקר נ’ ברטה בשקירוב (פורסם בנבו. ניתן ביום 20.03.05).

*התוכן בעמודי אתר SmallClaims תביעות קטנות אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני, אין בו כדי המלצה או חוות דעת משפטית ועל כן יובהר כי העושה שימוש בתוכן, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף