SmallClaims_MainPic תביעות קטנות
SmallClaims_MainPic תביעות קטנות
פנייה לייעוץ אישי



תביעות קטנות ופיצוי בלתי ממוני

כיצד ניתן לתרגם עוגמת נפש לפיצויים כספיים במסגרת תביעה בבית המשפט תביעות קטנות? במאמר נבחן את תקרת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, תוך התייחסות לשיקולי בית המשפט ונימוקיו.

תביעות קטנות ופיצוי בלתי ממוני

תוכן עניינים

סמכות בית המשפט – תביעות קטנות

סכומן של תביעות קטנות המוגשות לבית המשפט מוגבל לתקרה מסוימת, הקבועה בסעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד – 1984, הקובע את סמכות בית המשפט תביעות קטנות לדון אך בעניינים המנויים בסעיף, הקובע כדלקמן:

“60(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד –

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 31,900 שקלים חדשים;

(2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), ובתביעה שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

(ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.

(ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).”

כאמור בסעיף, סכום התביעה המוגשת לבית המשפט תביעות קטנות מוגבל לסכום של 30,000 ₪, נכון ליום 1.09.08. תביעות אזרחיות בסכום העולה על הסכום הנקוב, יידונו בבית משפט השלום.

תביעות קטנות על עוגמת נפש – כראש נזק בר פיצויי

כמעט בכל תביעה המוגשת לבית המשפט לתביעות קטנות, נכלל, במסגרת סעיף הפיצויים, ראש הנזק עוגמת נפש, בהיותו חלק בלתי נפרד מהסאגה שהובילה להגשת התביעה.

השאלה, אם כן, איך ניתן לתרגם את עוגמת הנפש לשווי כסף?

הקושי בעניין זה הוא להעריך את עוגמת הנפש, בהיותה מונח סובייקטיבי ואישי, המשתנה מנסיבות לנסיבות ומאדם לאדם, על פי סף רגישותו, ומכאן שכל מקרה יבחן על פי נסיבותיו.

ראש נזק של עוגמת נפש, הנו ראש נזק בלתי ממוני. בית המשפט פוסק פיצויים בגין ראש נזק זה, בהסתמך על סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), הקובע, כך : “גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין”.

מכאן, שלשופט שבפניו מתבררות תביעות קטנות, ניתנת סמכות רחבה לפסוק פיצויים בגין ראש נזק של עוגמת נפש, ככל שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

כך, שבנסיבות שנגרמה לתובע עוולה חמורה, שלא גרמה לנזק ממוני, ניתן לתבוע עוגמת נפש, עד לסכום המקסימאלי, הלוא הוא 30,000 ₪.

פיצוי בגין נזק בלתי ממוני

ככלל, תביעות קטנות ייבחנו לגופן, על נסיבותיהן השונות, ולפיהן ייקבע גובה הפיצוי, אם בכלל. עם זאת, ניתן לומר, כי בקביעת הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, יבחן בית המשפט את הסבל ועוגמת הנפש שנגרמה לתובע. בשים לב לאופי המוצר ומידת נחיצותו. כאשר מדובר במוצר חיוני (כגון, עיכוב בקבלת רכב חלופי), לעומת מוצר שולי הנחשב למותרות, הפיצוי שיקבל התובע יהא גבוה יותר.

כמו כן, בית המשפט ייבחן, את התנהלותו של הנתבע באירוע, האם נהג בחוסר תום לב, התחמק והתעמר בתובע.

יחד עם זאת, ישנם תובעים הנוטים להפריז, באופן לא רציונאלי, בהערכת השווי של עוגמת הנפש שנגרמה להם, ולעיתים, גורמים הם בהפרזה זו, לתוצאה ההפוכה, שכן, בית המשפט לא סובלני לתביעות קנטרניות וסתמיות.

בין כך ובין כך, ההמלצה הגורפת היא לציין את ראש נזק עוגמת נפש, במסגרת התביעה לפיצויים, ולתרגם אותו לסכום כספי ריאלי. שכן אלמלא כן, בית המשפט לא יפסוק פיצויי בגינו, אף אם נכון וצודק לעשות כן.

*התוכן בעמודי אתר SmallClaims תביעות קטנות אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני, אין בו כדי המלצה או חוות דעת משפטית ועל כן יובהר כי העושה שימוש בתוכן, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף