SmallClaims_MainPic תביעות קטנות
SmallClaims_MainPic תביעות קטנות
פנייה לייעוץ אישי



תביעות קטנות – דרכי הוכחת ראיות

מהן דרכי ההוכחה בבית המשפט לתביעות קטנות? תביעות קטנות מהוות מוסד שיפוטי ייחודי שלו סדרי דין ייחודיים. 

תביעות קטנות - דרכי הוכחת ראיות

במאמר זה נסקור את סדרי הדין ודיני ראיות הנהוגים בבית המשפט לתביעות קטנות, וכן את דרכי הוכחתן, כן נבאר מה דינו של בעל דין שנמנע מהצגת ראיה מהותית.

תוכן עניינים

תביעות קטנות – דיני ראיות, המקור החוקי

סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, משחרר את בית המשפט תביעות קטנות מהחובה לפעול על פי סדרי הדין ודיני ראיות הקבועים בעולם המשפט, ומאפשר לו לקבל כל ראיה, גם כזו שאינה קבילה, בבתי משפט אחרים. סעיף 62 לחוק בתי המשפט קובע, כך:

“62(א) בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.

(ב) בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.”

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

סעיף 62(א) לחוק בתי המשפט נוקט לשון “רשאי”. מכאן שבית המשפט תביעות קטנות רשאי לקבל ראיה שאיננה קבילה, אך אינו חייב לעשות כן, ואין להתייחס לסעיף זה כחריג כולל לדיני ראיות הנהוגים בעולם המשפט.

סדרי הדין הנהוגים בערכאות משפטיות אחרות, אינם מחייבים את בית המשפט לתביעות קטנות. יחד עם זאת, קיימים סדרי דין מיוחדים , על פי האמור בסעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט, והם תקנות שיפוט תביעות קטנות (סדרי דין),תשל”ז-1976.

בשים לב שבית המשפט תביעות קטנות משוחרר כמעט מכל מגבלה פרוצדוראלית שבדיני ראיות, וכל שמוטל עליו זה לפעול “בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.”

דרכי ההוכחה

בכתב התביעה המוגש לבית משפט תביעות קטנות מועלות טענות שונות, אותן יש להוכיח באמצעות ראיות וממצאים עובדתיים, בבחינת “כל הטוען עליו הראיה”.

על התובע לדעת, כי טענותיו צריכות להיות מגובות בראיות, כגון: חוזה, תמונות, תלוש משכורת ולמעשה, כל דבר שיש בו כדי להוכיח את טיעוניו בכתב התביעה. טענה שאשר נטענת בעלמא, ללא ביסוס ראייתי כלשהו, הנה טענה חלשה אשר, ככלל, לא תזכה את בעליה בפיצוי.

במקרים בהם בעל הדין אינו מצויד בראיות מספיקות ואין לו ממצא עובדתי לתמוך בו את טיעוניו, יבחן בית משפט תביעות קטנות את מהמינות גרסתו, אל מול גרסתו של בעל הדין שכנגד, ואת מידת אמינותם בעיניו, על עדיהם וראיותיהם, אם ישנן.

כאשר ניצבים שני בעלי הדין ובפיהם גרסאות סותרות, ואין ראיה חיצונית שתתמוך במי מהם, יבסס בית המשפט את הכרעתו על פי התרשמותו מאמינותם ושפת הגוף שלהם כפי שהיא משתקפת בעת מתן העדות.

כך, בעל דין שבעת מתן עדותו יציג גרסה קולחת ורציפה, בלשון בוטחת וחסרת היסוסים, תתקבל עדותו כעדות מהימנה יותר, להבדיל מעדות מגמגמת והססנית אשר נראה כי יש בה ‘חורים’ בעלילה.

סעיף 53 לפקודת הראיות דן במשקלה של עדות וקובע כי: “ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים בהם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.”

הימנעות מהבאת ראיה

הכלל הרווח בפסיקת בתי המשפט הוא שהימנעות בעל דין מהבאת ראיה, מקימה מאליה חזקה שבעובדה, שאם היתה מובאת זו הראיה, היתה פועלת היא לחובת מביאה.

כאשר בעל דין נמנע מלהביא ראיה רלוונטית, שבהישג ידו, ולא מספק, להימנעותו זו, הסבר סביר המניח את הדעת, ניתן להסיק, כי אילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. עוד נקבע, כי ככל שהראיה הנה יותר משמעותית להליכים, ובעל הדין עומד בסירובו ונמנע מלהציגה, כך רשאי בית המשפט להסיק מסקנה מכריעה וקיצונית יותר בעל הדין הנמנע (ע”א 548/78 שרון נ’ לוי פד”י לה (1)736).

*התוכן בעמודי אתר SmallClaims תביעות קטנות אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני, אין בו כדי המלצה או חוות דעת משפטית ועל כן יובהר כי העושה שימוש בתוכן, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף