מה קורה כאשר עובד גרם נזק כספי למעסיקו? האם הוא משלם על כך מהמשכורת? האם יש חשיבות לכוונת התחילה של הנזק מצד העובד? כיצד מגן החוק על המעסיק במקרים כאלו?
דמיינו לעצמכם מקרה בו עובד בבית קפה גרם למכונת קפה בשווי אלפי שקלים להתקלקל. האם עליו לשלם על התיקון או על הרכישה החדשה מכיסו?
אם ניקח זאת צעד קדימה ונוסיף את הפרט כי העובד גרם לקלקול המכונה במזיד, האם נתון זה משפיע על מידת לקיחת האחריות שלו בנושא? מה לגבי נזק תדמיתי? אמנם מכונת קפה היא רכוש יקר, אך נזק תדמיתי אשר נגרם על ידי עובד לעסק, יכול להשפיע לאין שיעור. במאמר הבא נבחין בין סוגי הנזקים, הכוונות, והסעדים בחוק – עבור המעסיק.
מי משלם עבור נזק כספי לעסק?
בחברה המערבית מקובל כי כאשר אדם גורם לנזק כלשהו מול אדם אחר או מול עסק, הרי שעליו לשלם על הנזק שגרם. מכיוון שחשוב לנו במאמר זה לבחון את הדברים מבחינה חוקית ומשפטית, ולא רק מבחינת אורחות חיים נורמטיביות, הרי כי על מנת לענות על שאלה זו, יש להבחין תחילה בין נזק בתום לב או עקב טעות אנוש, ונזק שנעשה במזיד.
נזק שנעשה על ידי העובד – בתום לב / בטעות אנוש
נזק שנעשה על ידי העובד בתום לב או עקב טעות אנוש, נחשב לרשלנות סבירה, ואין לנכות את מחיר הנזק משכר העובד, אלא אם כן העובד הסכים לכך. נציין כי קיימים חריגים לעניין זה, כאשר הוסכם מראש, בהסכם העסקה, כי העובד יחוב בנזקים מסוג מסוים, זה או אחר.
מי משלם כאשר הנזק נעשה בכוונת תחילה?
כאשר הנזק נעשה בכוונת תחילה; כאשר העובד התנהל ברשלנות חמורה, או כאשר העובד הפר את נהלי העבודה הפרה בוטה, מסביר עו"ד ישי מויאל כי המעסיק רשאי לחייב את העובד בגין הנזק שנגרם. חשוב להדגיש, כי כאשר עובד מודע לנזק שהוא גורם וממשיך להתרשל ולגרום לנזק בכוונת תחילה, הרי שדינו שונה לחלוטין מעובד אשר טעה טעות נקודתית וגרם לנזק שלא במתכוון.
האם המעסיק חייב לקבל את הסכמת העובד על מנת לחייבו בנזק שנגרם בכוונת תחילה?
המעסיק לא חייב לקבל את הסכמת העובד על מנת לחייבו בנזק שנגרם בכוונת תחילה.
מה עושים כאשר העובד לא מוכן לשלם עבור הנזק שגרם?
כאשר העובד לא מוכן לשלם עבור הנזק שגרם, וזאת כמובן לאחר שברור לכל הצדדים כי הנזק אמנם נגרם בכוונת תחילה, מתוך הפרה בוטה של נהלי העבודה ו/או מתוך רשלנות חמורה, החוק מציע סעד למעסיק: באפשרות המעסיק לתבוע את העובד בבית המשפט עבור הנזק שנגרם לו, בין אם מדובר בנזק למוצר, לעובד אחר, לקניין רוחני, נזק תדמיתי וכו'.
מה קובע סעיף 25 לחוק הגנת השכר?
סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע כי כאשר עובד גרם נזק כספי למעסיק, יוכל המעסיק לנכות את מחיר הנזק משכרו של העובד, כאשר מתקיים אחד משני התנאים הבאים:
- העובד הסכים לנכות את התשלום משכרו וההסכמה מעוגנת בחוזה עבודה חתום מראש;
- העובד חותם על מסמך הצהרה בו הוא מצהיר על היותו אחראי על הנזק שנגרם.
כלומר, לא ניתן לחייב את העובד עבור הנזק שנגרם, גם אם נגרם בכוונת תחילה, ללא עיגון הסכם זה בחוזה עבודה חתום מראש. סעיף זה צריך להיות מצוין מפורשות בחוזה העבודה עליו חתמו המעסיק והעובד בתחילת העבודה. אם לא כן, לא רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד.
האם עובד יכול לתבוע מעסיק גם כאשר העובד הוא זה שגרם לנזק כספי?
עד כה בדקנו את האפשרות והזכות של המעסיק להגן על עצמו מפני עובד אשר גרם לו נזק; מה בדבר ההיפך? האם עובד יכול לתבוע מעסיק במצב בו המעסיק הוא זה אשר גרם לנזק הכספי?
התשובה היא בחיוב. העובד יכול לתבוע את המעסיק על הלנת שכר ולדרוש את השכר שנוכה עבור הנזק. היכן ההיגיון שהעובד שגרם נזק יתבע את המעסיק? גם לעובד יש זכויות, המעסיק לא יכול לנכות את מחיר הנזק על דעת עצמו.
כאשר נגרם נזק לעסק, בין אם מדובר בנזק לרכוש, לאדם או לתדמית העסק, ראשית, על בעל העסק לעשות ככל יכולתו לפעול לתיקון הנזק. במקביל, על המעסיק לבדוק לעומק כיצד ארע הנזק ולקבל את מירב הפרטים.
ייתכן שהתערבות משטרתית תיערך, כאשר מדובר בנזק לאדם או לרכוש. לאחר הבנת מידת הנזק וכיצד ארע, יוכל המעסיק לפעול כחוק על מנת להגן על העסק ולהשיב אותו למסלולו.