לשון הרע תביעות קטנות

לשון הרע מכילה כל ביטוי שעלול לפגוע באדם על ידי הפיכתו למושא לעג, בוז או שנאה על ידי אחרים.

סעיף 1 לחוק לשון הרע מפרט מה יחשב כפגיעה באדם: תכונות אופי המיוחסות לו, עיסוקו, משלח ידו, גזעו, מינו, או העדפותיו המיניות.

כלומר, קשת רחבה של מקרים יוכלו לגרום לאדם להגיש תביעה בגין עוולת לשון הרע. לשון הרע אינה מוגבלת רק לביטויים כתובים, כל ביטוי כגון קריקטורה, ציור, תנועה וצליל יוכלו להיחשב כלשון הרע.

על ידי פרסום הנ"ל אין צורך לגרום לתוצאה של השפלה וכו'…

מספיק שהפרסום עלול לגרום לתוצאה זו כדי שתקום עילת לשון הרע. בנוסף, לשון הרע יכול שתחשב כעבירה פלילית, החוק מתיר לנפגע לפתוח "בקובלנה פרטית" כנגד המפרסם נגדו לשון הרע, כלומר תלונה ללא צורך בהתערבות של המשטרה, התביעה תהיה פלילית כאשר הנפגע ולא המדינה תובעים את הפוגע.

נזק בגין לשון הרע

פגיעת לשון הרע קשה לאומדן ולהערכה, אין מדובר בפגיעה פיזית שניתן לראות בעיניים.

עקב המצב הבעייתי בית המשפט קבע פיצויים שנעים בין 50,000₪ ל100,000₪ לתובעים בגין לשון הרע בתביעת לשון הרע. סכומים כאלה אי אפשר לתבוע במסגרת תביעת לשון הרע תביעות קטנות לא מאפשר תביעת סכומים כאלה.

הסכום הנמוך יוכל להיתבע כאשר יש לשון הרע אך אין הוכחת נזק בעוד הסכום הגבוה יוכל להפסק בגין לשון הרע שפורסמה בכוונה.

איך בית המשפט יכול לקבוע מה סכום הנזק? מספר קריטריונים מנחים אותו בפסיקה על גובה הנזק בגין לשון הרע, רשימה זו תכיל בין היתר: חומרת לשון הרע, תפוצת הפרסום, זהות הנפגע, מניעיו של המפרסם לשון הרע, נזק כלכלי ישיר שנגרם לנפגע מלשון הרע ונכונותו של המפרסם להתנצל.

פרסום מותר – לא יחשב כלשון הרע

על פי חוק לשון הרע ישנם מקרים בהם פרסום שיוכל להיחשב כלשון הרע במקרים מסוימים לא יחשב כזה, מהם המקרים האלו?

פרסום של גופים כגון בתי משפט, עורכי דין, בורר. הרציונל בכך הוא שלא יהיה פחד להגיד כל דבר שעשוי לשמש כחקר האמת ולכן חופש הביטוי גובר על הזכות לשם טוב שעלולה להיפגע עקב לשון הרע.

יש לציין שישנן גישות הבאות לצמצם זכות זו בבתי משפט כדי שלא יהיה שימוש נרחב ולא הוגן בזכות זו.

גם פרסום שני של דבר מה שעלול שיחשב כלשון הרע זוכה להגנה. אם עיתון מצטט ביטוי שנחשב כלשון הרע, לא ניתן יהיה לזקוף לשון הרע לחובת העיתון, זאת בתנאי שהפרסום נכון והוגן.

הגנות בתביעת לשון הרע

לשון הרע אינה זכות אבסולוטית, היא נסוגה בפני מספר אינטרסים. עניין ציבורי- ביטויים שעשויים לבוא לטובת הציבור או לשפר את חייו יגברו על לשון הרע.

הבעת דעה או ביקורת – דעה כמובן משקפת את האמת של המפרסם ולכן היא בעצמה אינה חייבת להיות אמת, אך חייבת להתבסס על עובדות אמיתיות.

הגנת אמת בפרסום – ניתנת גם כאשר דבר אמת מתפרסם בזדון או בכוונה, חשוב להדגיש כי דבר אמת יכול להיחשב גם כפרסום שחלק ממרכיביו אינו נכון וזאת בתנאי שהוא שולי ולא חשוב.

מי שאינו רוצה להיחשף לתביעת לשון הרע צריך להיזהר בפרסומיו. בימינו קל מאוד לפרסם תגובות על מאמרים באינטרנט ובכלל קל לפרסם באמצעי התקשורת ללא קשר לאמיתות הפרסום.

יש להיזהר לפני פרסום ולבדוק את עובדות המקרה לפני שעולים על דרך שיכולה להיגמר בנזק של עשרות ומאות אלפי שקלים.