הסנקציות בגין אי התייצבות לדיון בבית משפט

מהן הסנקציות המוטלות על בעל דין שלא טרח להתייצב לדיון בבית משפט תביעות קטנות?

במאמר זה פירוט אודות הסנקציות המוטלות על בעל דין עקב אי התייצבות לדיון, והדרכים המשפטיות הראויות לתקיפת החלטת בית המשפט.

תביעות קטנות – אי התייצבות לדיון בבית משפט

כאשר התובע מגיש את כתב תביעתו למזכירות בית משפט תביעות קטנות, מקבל הוא בו במקום, הזמנה לדיון ובה מועד הדיון. לנתבע נשלחת הזמנה לדיון, על ידי מזכירות בית המשפט תביעות קטנות , בצירוף כתב התביעה.

כאשר נמסרה לבעלי הדין הזמנה לדיון, ומי מהם לא התייצב לדיון בבית משפט, כפי שהתבקש, חשוף הוא לסנקציות שיפוטיות. תקנה 11 לתקנות שיפוט תביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976, קובעת בעניין זה, כך:

"11. נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב – תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב – יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב – תידחה התביעה."

תקנה 11 הנ"ל קובעת, כי כאשר התובע לא התייצב לדיון או כאשר שני הצדדים לא התייצבו, תימחק התביעה. מחיקת התביעה הנה סנקציה שמפעיל בית המשפט, ועל התובע, אם רצונו בכך, להגיש את תביעתו מחדש (בשונה מדחיית תביעה שאינה מאפשרת להגיש תביעה נוספת באותו העניין).

ביטול החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין

בנסיבות בהן הנתבע לא התייצב לדיון, יכול ויקבל התובע פסק דין בהסתמך על כתב תביעתו בלבד, בלי להיזקק לטענות ההגנה.

במקרה כזה, רשאי הנתבע להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה שלא בנוכחותו. בקשה זו, מטבען של בקשות, אינה מחייבת, ובית המשפט רשאי להותיר את פסק הדין על כנו, אם נכון וצודק לעשות כן בנסיבות העניין. תקנה 12 לתקנות שיפוט תביעות קטנות, מורה כלל זה, בקובעה, כך:

"12. ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים;

החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

מגמת הפסיקה

כאשר ניתן פסק דין בהיעדר הנתבע, ובהסתמך על כתב התביעה כפרמטר יחידי, ומוגשת בקשה מטעם הנתבע לבטל החלטה זו, מגמת בתי המשפט היא להיענות לבקשה ולקבוע מועד חדש לדיון, בשל הרצון לתת לנתבע את יומו בבית המשפט.

עם זאת, על הנתבע להציג הסבר מניח את הדעת להיעדרותו וכן להראות כי סיכויי ההגנה שלו אינם קלושים.

בנסיבות בהן נידחת בקשתו של הנתבע לביטול ההחלטה, מטעמים שונים, פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים מיום דחיית הבקשה, בבקשת רשות ערעור.

בבקשה זו על הנתבע לפרוס את טיעוני הגנתו, וכן לספק הסבר מתקבל על הדעת למחדליו. בית המשפט המחוזי יבחן את סיכויי הגנתו,

בשים לב לגרסתו בדבר היעדרותו מהדיון. בעניין זה, יש לציין, כי על ערכאת הערעור ליתן משקל רב יותר לשאלת סיכויי ההגנה של הנתבע, לעומת שאלת אי התייצבות לדיון והגורם לה, וכן לפרט את החלטתה ולנמקה.

במידה ובית המשפט המחוזי מחליט אף הוא לדחות את בקשת הנתבע ולהותיר את פסק דינו של בית המשפט תביעות קטנות על כנו, ניתן לפנות לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור. אך, ככול הנראה, לא תתקבל הבקשה,

שכן סביר להניח, שלאחר ששתי ערכאות דחו את טיעוני הגנתו של הנתבע ולא מצאו הסבר סביר להיעדרויותיו, בית המשפט העליון לא ימצא את העניין מצדיק דיון בערכאה שלישית (רע"א 4891/08 נאהד מחאג'נה נ' פארס אבו רקייה (פורסם בנבו. ניתן ביום 30.11.08).