תביעות קטנות – דחיית תביעה בשל אי אשרור טיסה

מהו קו הגבול בין אחריות אישית של נוסע, לבין רשלנות חברת תעופה? המאמר סוקר פסיקה של בית משפט תביעות קטנות, אשר דחה את טענת התובע לאי מסירת מידע מספק וקבע, כי היה על התובע לקחת אחריות ולברר לאשורן את העובדות הטעונות בירור.

בית משפט תביעות קטנות דחה תביעה שהוגשה נגד חברת תעופה "קווי נופש", עקב מסכת של טעויות, שנגרמו לתובע, כך לשיטתו, בשל אי מסירת מידע מדויק על ידי החברה הנתבעת ונציגיה.

השתלשלות האירועים שהובילו להגשת התביעה

התובע הזמין חבילת נופש הכוללת טיסה הלוך ושוב מהארץ לפריז. ההזמנה התבצעה מול חברת קווי נופש, הלוא היא הנתבעת.

עוד נמסר לתובע כי טיסותיו, הלוך ושוב, יהיו בחברת התעופה סאן דור. מספר ימים לפני הטיסה יצרה עימו קשר נציגת החברה ושאלה אם מעוניין הוא להקדים את שעת הטיסה. התובע הסכים וכך סוכם ביניהם.

בסופה של חופשה , הגיע התובע לשדה התעופה, בהניחו כי עליו לעלות לטרמינל ממנו יוצאות הטיסות של חברת סאן דור. שם התברר לו כי הטיסה של חברת סאן דור נדחתה בכמה שעות.

התובע המתין פרק זמן של כחמש שעות, עד שנודע לו, כי ממתין הוא לטיסה הלא נכונה, וכי הטיסה שלו יצאה זה מכבר, בשעה היעודה. בלית ברירה, נאלץ התובע לרכוש כרטיס טיסה חלופי ב-600 יורו ולטוס בחזרה ארצה.

לאור מסכת האירועים הזו, הגיש התובע את תביעתו לבית משפט תביעות קטנות, בה ביקש פיצוי בסכום של 600 יורו. כסכום הכרטיס החלופי.

התובע טען, כי לא ידע ולא היה עליו לדעת, כי רשום הוא לחברת תעופה אחרת , שאינה סאן דור, זאת לאור הסיכום הראשוני עם החברה הנתבעת.

בנוסף טען התובע, כי אף בשיחה הטלפונית שנערכה עם נציגת הנתבעת, בה הוקדמה שעת הטיסה, לא הוזכר כל שינוי, פרט לשעת הטיסה.

טענות ההגנה של הנתבעת

הנתבעת מצידה טענה כי הנתבע קיבל את כרטיס הטיסה שבוע לפני מועדה, והיה לו זמן מספיק לברר מהי חברת התעופה בה הוא צריך לטוס. כן טענה הנתבעת, כי חובת הנוסע לאשר את הטיסה חזרה 72 שעות מראש, וכי אם היה עושה כן, היה מתברר לו איזו חברת תעופה עימה אמור לשוב ארצה.

החלטת בית משפט – תביעות קטנות

בית משפט תביעות קטנות קיבל את טענותיה של הנתבעת וציין, כי חובת התובע כנוסע לאשרר את הטיסה חזרה ואילו היה עושה כן, היה עומד על טעותו ומסכת התקלות, נשוא תביעה זו, כלל לא היתה מתרחשת.

טענותיו של התובע כי ניסה ללא הצלחה להשיג את הנתבעת טלפונית ולאשרר את הטיסה, נדחו על ידי בית המשפט. שכן, הוצגה בפני בית המשפט רשימה של כל האנשים אשר אשררו את הטיסה חזרה, וכפי שהם עשו כן, יכול היה גם התובע לאשרר את הטיסה. בית משפט תביעות קטנות הדגיש, כי "מדובר לא רק בחובה "פורמלית" הנובעת מכללי הטיסה, אלא במקרה זה בחובה שנבעה מעצם העובדה שהתובע היה שרוי בספק ובחוסר ידיעה באשר לשאלת זהות חברת התעופה."

לפיכך לאור העובדה שהתובע לא אשרר את הטיסה חזרה, לא 72 שעות לפני מועדה, ולא בכל מועד אחר, לרבות בבוקרה של הטיסה, קבע בית המשפט תביעות קטנות, כי אין מקום להטיל אחריות זו על הנתבעת.

בית המשפט הגדיל לעשות ואף חייב את התובע בהוצאות המשפט של הנתבעת בסך של 250 ₪ (תק (הרצ') 12698-12-08‏ ‏ עמית גלברד נ' קווי חופשה בע"מ (פורסם בנבו. ניתן ביום 17.03.09)

סיכום

פסק הדין הזה ועמדתו הנחרצת של בית המשפט לתביעות קטנות בעניין, מלמדים, כי יש לקחת אחריות, לברר את הדרוש בירור ולא לטמון את הראש בחול.

כך, כאשר יש חובת אשרור הכרטיס בטרם טיסה, יש לעשות כן, שאילולא זה לא תישמע טענה נגדית, שאשרור כנדרש היה מייתר אותה.