תביעות קטנות: האם ניתן לקבל פיצויים על שיחות שיווקיות מטרידות?

כולנו מכירים את תופעת שיחות השיווק המטרידות. לעיתים מדובר בשיחות מחברת תקשורת שרוצה לצרף אותנו למנוי, לעיתים מדובר בתרומות, הצטרפות לכרטיס אשראי, מועדון מסוים ועוד.

הרבה פעמים השיחות הללו מסתיימות ב – "תודה על ההצעה אך לא מעוניין", והמשווק מניח אתכם לנפשכם.

אך מה קורה אם למרות שהבעתם אי התעניינות שיחות השיווק ממשיכות? מה קורה אם ביקשתם כי שיחות השיווק ייפסקו אך ללא הועיל? האם עליכם להמשיך לסבול מההטרדה הזו או שאולי תהיו זכאים לפיצויים?
על כך ועוד, במקרה המעניין שלפנינו שהגיע לפתחו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

עובדות המקרה וטענות התובע

התובע הגיש תביעה כנגד חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ. לדבריו, הוא קיבל מספר שיחות חוזרות ונשנות מנציגי חברת הוט בניסיון לצרף אותו לשירותי "הטריפל" שלה.

התובע טען כי הוא פנה אל חברת הוט מספר פעמים בכדי שיסירו את מספרו מרשימת ההתקשרות, ושהשיחות החוזרות ונשנות ייפסקו.

לדבריו, חרף פניות אלו שיחות השיווק המשיכו, כאשר באחת השיחות נציגת השיווק אף התנצלה על השיחות המטרידות ובסופה הציעה לו שוב להצטרף לשירותי "הטריפל" של החברה.

נוכח השיחות המטרידות הללו שהמשיכו למרות בקשות התובע להפסקתן, הגיש תביעה לפיצויים לבית המשפט לתביעות קטנות.

מה טענה הנתבעת?

בכדי לבצע את שיחות השיווק בפועל, נעזרה חברת הוט במשווקים החיצוניים לחברה, שלא היו עובדיה הישירים ולא היו כפופים לנהליה והוראותיה.

נוכח עובדה זו, ניסתה חברת הוט לטעון כי לא ניתן להוכיח כי היא אשר ביצעה את שיחות השיווק, ואולי אף ייתכן שהתובע נפל קורבן למעשי קונדס של אדם אחר.

הסיפור העובדתי שהתקבל בבית המשפט

הסיפור העובדתי אותו קיבל בית המשפט, הוא סיפורו של התובע.

בית המשפט קבע כי הנציגים אשר התקשרו אל התובע הציגו את עצמם כנציגיה של חברת הוט. לדבריו הניסיון לצייר את השיחות אותן קיבל התובע כמעשי קונדס הוא לא פחות ממופרך.

אמנם מעת לעת ישנם מעשי קונדס, אך בציניות העיר בית המשפט כי על ניסיון קונדס למכירת שירות "טריפל" של חברת הוט הוא טרם שמע.

בנוסף, בית המשפט קבע כי חברת הוט התרשלה בכך שלמרות פניותיו החוזרות ונשנות של התובע, המשיכו נציגיה של חברת הוט לשווק לתובע את חבילת "הטריפל" שלה.

שיחות שיווקיות מטרידות עשויות להקנות לתובע פיצויים מכוח פגיעה בפרטיות

אמנם קיבל בית המשפט את גרסתו של התובע, אך בכדי שהוא יזכה לפיצויים צריך להראות נזק, או לחלופין, על דבר חוק הקובע פיצויים אף ללא הוכחת נזק.

בית המשפט קבע כי שיחות שיווק הנעשות ללא הסכמת הצד השני מהוות הטרדה. הטרדה שכזו היא למעשה פגיעה בפרטיותו של האדם שאינו מעוניין בשיחות אלו.

לדברי בית המשפט לא מדובר בשיחות המהוות חוסר נימוסין בלבד, אלא מדובר בשיחות החודרות אל תוך חייו הפרטיים ורשות היחיד שלו, אל תוך אוזניו, העדפותיו ומכשיר הסלולר שלו.

בית המשפט הבהיר כי במקרה שכזה בו ישנה פגיעה בפרטיותו של התובע, הוא זכאי לפיצויים גם ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, המאפשר לחייב את הנתבע בפיצוי של עד 50,000 שקלים.
במקרה בו בית המשפט משתמש בסעיף זה, עליו לשקול את מכלול הנסיבות והיקף הפגיעה בפרטיות בכדי לקבוע את סך הפיצויים להם יהיה זכאי התובע.

במקרה שלנו, בית המשפט עמד על כמה מאפיינים ונסיבות משמעותיות שפגעו בפרטיותו של התובע: השיחות שחזרו ונשנו חרף בקשותיו של התובע להפסקתן, אי נטילת אחריות מצידה של חברת הוט בדבר קיום השיחות מטעמה, התרשלותה של חברת הוט להפסקת השיחות והמניע הכספי שהיה לחברת הוט לקיום שיחות אלו.

כלל המאפיינים הללו הביאו את בית המשפט לחייב את חברת הוט לשלם לתובע 7,000 ₪ – 6,000 ₪ פיצויים ללא הוכחת נזק, ובנוסף, 1000 ₪ הוצאות משפט.

תק (ת"א) 31446-11-20 סטרוקובסקי נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (7.5.2021).