ערעור על פסקי דין של תביעות קטנות

במאמר סקירה אודות ההליך הפרוצדוראלי להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט תביעות קטנות, 

ההבדלים בין פסק דין והחלטה אחרת וההבחנות ביניהם לעניין סוגיית הערעור, וכן פירוט אודות סיכויי ההצלחה בערעור, תוך סקירת פסיקת בתי המשפט.

תביעות קטנות – כללי

תביעות קטנות הינן כלי שימושי ויעיל לאזרח שנפגע מעוולה אזרחית. בית המשפט לתביעות קטנות הוקם במטרה לסייע לאדם הפשוט להתגונן מפני עוולות שנגרמו לו בדרך מהירה ונטולת פרוצדורה משפטית סבוכה.

לכן, תביעות קטנות מתבררות באופן בלתי פורמלי, ניתן לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הקבועים בחוק, וכן אין היתר ייצוג על ידי עורכי דין והצדדים מייצגים את עצמם (למעט במקרים חריגים).

בית המשפט לתביעות קטנות נועד לאפשר פתרון סכסוכים מהיר וזול, בעניינים בעלי ערך כספי נמוך יחסית (תביעות קטנות עד לסכום של 31,900 ₪).

ערעור על תביעות קטנות – פרוצדורה

יתרונות רבים יש להליך של תביעות קטנות, אך יחד עם זאת, יש להכיר גם את החסרונות בסוג הליך זה. חסרון בולט הוא שערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אינו זכות קנויה, בשונה מיתר הערכאות המשפטיות, בהן ערעור על פסק דין בגלגול ראשון יהיה לעולם בזכות.

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן לערער, ובלבד שמתקבל אישורו של בית המשפט המחוזי.

בקשת רשות ערעור יש להגיש בתוך 15 יום, ממועד מתן פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות. כך במידה ופסק הדין ניתן ביום הדיון, ממועד זה, ובנסיבות בהן הומצא פסק הדין לצדדים, לאחר הדיון, ממועד ההמצאה.

בנסיבות בהן מתקבלת בקשת רשות הערעור, הופכת היא לכתב הערעור עצמו, לכן, יש לערוך אותה באופן מקיף וממצה, כאילו ניתנה הרשות מבעוד מועד.

פסק דין והחלטה אחרת לעניין זכות הערעור

יש להבחין בין החלטותיו השונות של בית המשפט לתביעות קטנות, שכן דינם לעניין הערעור שונה. כך, על החלטה המסיימת את המחלוקת בין הצדדים, הלוא היא פסק הדין, ניתן לבקש ערעור מבית המשפט המחוזי.

לעומת זאת, על החלטה שמתקבלת על ידי השופט הדן בתיק, שאינה פסק דין ואינה מכריעה במחלוקת העיקרית בין הצדדים, לא ניתן לערער ולהשיג כלל.

סיכויי הצלחה בבקשת רשות ערעור

כאמור, ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, על פסק דין של תביעות קטנות. השאלה המתבקשת כאן, היא מהם סיכויי הצלחתה של בקשת ערעור כאמור?

בית המשפט המחוזי קבע לא אחת, כי התערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת בית המשפט לתביעות קטנות, תיעשה אך במקרים בהם נדרש לעשות כן באופן מובהק ובולט.

בדונו בבקשת רשות ערעור, יתחשב בית המשפט המחוזי בעקרונות לפיהם הוקם בית המשפט לתביעות קטנות, בשים לב לעקרון עשיית הצדק, אשר שיקולים אשר בסדרי דין ובדיני ראיות נדחים מפניו. לכן, אין זכות ערעור אוטומטית , אלא ברשות מיוחדת, ואף אם תינתן רשות כזו, יישמע הערעור בפני שופט אחד ולא בהרכב של שלושה שופטים, בשונה מיתר הערעורים המתבררים בבית המשפט המחוזי.

ככלל, בקשת רשות ערעור על פסיקת בית המשפט תביעות קטנות, לא תתקבל אלא אם מדובר בטעות מהותית בפרשנות משפטית או עובדתית, העולה מפסק הדין באופן ברור ובהיר.

ברוח דברים זו פסק כב' השופט בזק, בקובעו כך:

"…רשות ערעור על פסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה ופשוטה ואילו כשמדובר בנושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד משמעית לא תינתן בדרך כלל רשות ערעור אפילו אם מדובר בשאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית אלא אם כן מדובר בשאלה עקרונית בנושא שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בו כאשר רצוי שלא להנציח פס"ד מוטעה המשמש לאותו בימ"ש תקדים לתביעות דומות" (בר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, תק-מח 90(4) 127).