סיום תפקיד הנוטריון והפסקת פעולתו

ניתן לסיים את כהונתו של הנוטריון כתוצאה ממעורבות של שר המשפטים, הפסקת אזרחות או החלטה של לשכת עורכי הדין.

במאמר הבא נסביר זאת ונביא דוגמאות. פרק ח' של חוק הנוטריונים מתייחס במפורש למצב של סיום כהונת הנוטריון והפסקתה. הפרק מחולק למספר נושאים מרכזיים המצביעים על סיטואציות בהן הנוטריון מסיים את תפקידו. ראשית, ישנה התייחסות למצב של ביטול רישיון.

על פי החוק יש לבטל את הרישיון של הנוטריון במידה והתקיים אחד מן התנאים הבאים:

1. מעורבות של שר המשפטים – במדינת ישראל רשאי שר המשפטים לבטל את הרישיון של הנוטריון על פי בקשתו.
2. אזרחות – הרישיון של הנוטריון מבוטל במידה והוא מפסיק להיות אזרח ישראלי. כידוע, עורך דין המעוניין לקבל רישיון נוטריון חייב להיות אזרח ישראלי או תושב קבע. סעיף זה של חוק הנוטריונים מהווה המשך ישיר לתנאי הכשירות של הנוטריון ותפקידו לוודא כי העוסקים בתחום יהיו חלק ממערכת המשפט הישראלית.
3. לשכת עורכי הדין – כל נוטריון צריך להיות חבר בלשכת עורכי הדין. גם כאן מדובר על תנאי המהווה קריטריון לקבלת רישיון, ולכן אי עמידה בו היא עילה לביטול הרישיון. החברות בלשכת עורכי הדין יכולה להיות מופסקת עקב השעיה, הפסקת פעילות או הליך שיפוט משמעתי בו נמצא הנוטריון. התוקף של הרישיון מותלה כל עוד הפסקת העבודה, הגבלת החברות או ההשעיה של הנוטריון בתוקף. לאחר שתקופה זו מסתיימת רשאי הנוטריון לקבל את הרישיון ולחזור לעסוק בפעילות משפטית סדירה.

מהי אתיקה של נוטריונים?

כללי האתיקה החלים על נוטריון יכולים להוות עילה להפסקת כהונתו על ידי לשכת עורכי הדין.

בראש ובראשונה, על הנוטריון לשמור על כבוד המקצוע. עליו להימנע מפגיעה בעמיתיו או באמון הציבור בהם. מבחינת בית המשפט, הנוטריון הוא הנציג הבכיר ביותר מול הציבור.

על הנוטריון חלים כללי אתיקה מחמירים במיוחד. הנוטריונים צריכים למלא את עבודתם במסירות, אסור להם לערוך פרסומת עצמית או לשדל לצורך קבלת עבודה, הם צריכים להקפיד על מתן כבוד ללקוחות ואסור להם לתת לאחרים לעשות עבודה במקומם.

ייחודיות מוסד הנוטריון

הנוטריון צריך לסרב לתת שירות למי שאינו מזדהה בפניו או לא מבין את משמעות המסמכים עליהם הוא חתום. בניגוד אל עורכי הדין הרגילים, הנוטריון אינו מחויב ללקוח מסוים אלא לחוק בלבד.

הפסקת כהונתו של הנוטריון עשויה להתרחש בכל שלב. היות ועורך דין צריך להיות בעל ותק של 10 שנים לפחות על מנת לקבל את הרישיון, ברוב המקרים מדובר על משפטנים ותיקים. לשכת עורכי הדין רשאית לבקש מהנוטריון אישור רפואי, לערוך בדיקות ולבצע ביקורות על עבודתו.

מתי ניתן להעמיד את הנוטריון להליך שיפוטי?

חוק הנוטריונים קובע במפורש את הכללים על פיהם ניתן להעמיד את הנוטריון לשיפוט משמעתי. לא כל הכללים הללו מביאים בסופו של דבר לביטול הרישיון או להטלת סנקציות, אך ניתן להסיק מהם על אופי הפעולה של הנוטריונים:

1. מעבר על כללי האתיקה – כל כללי האתיקה של הנוטריונים שווים ומעבר על אחד מהם גורר התייחסות מטעם לשכת עורכי הדין.
2. רמאות ושקר – פעולת רמאות ושקר ביודעין היא עבירה חמורה עבור נוטריונים ובכלל.
3. שכר – על הנוטריון להקפיד על התעריף האחיד הנקבע אחת לתקופה על ידי משרד המשפטים. אסור לו לגבות פחות או יותר מהשכר הזה בדיוק.
4. חריגה מסמכות – על הנוטריון לתת שירות רק על פי ההסמכה בה הוא מחזיק.
5. הרשעה בעבירה שיש עמה קלון – מקרה כזה גורר השעיה מיידית של הנוטריון.
6. שמירה על החוק – על הנוטריון להקפיד על החוק וחריגה מכך עשויה לגרור נזיפה, אזהרה, קנס כספי או את ביטול הרישיון.