סוגיית ייצוג על ידי עורך דין במסגרת תביעות קטנות

מטרתו של מוסד תביעות קטנות לאפשר קיומו של הליך חסכוני ומהיר שנועד להסדיר סכסוכים אזרחיים. 

לשם כך נקבעו כללים שונים, וביניהם הכלל לפיו לא תינתן רשות ייצוג על ידי עורך דין, אלא מטעמים מיוחדים וברשות בית המשפט. במאמר התייחסות לסוגיה ולחריגים לה.

תביעות קטנות – סעיף המטרה

תביעות קטנות, הנדונות במסגרתו של בית המשפט תביעות קטנות, נועדו לאפשר הליך פשוט, מהיר וחסכוני להסדרת סכסוכים אזרחיים, שסכומם אינו גבוה, ולייתר את הצורך בפנייה לערכאות שיפוטיות רגילות, אשר במסגרתן נמשכות תביעות זמן רב ודורשות משאבים כספיים לא מבוטלים, שלעיתים גבוהים מסכום התביעה נשוא הסכסוך.

ב- רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, הוגדרה המטרה לשמה הוקם בית משפט תביעות קטנות, באופן ממצה ומקיף, כדלקמן:

"על אף שהליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית לשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן".

תביעות קטנות, אם כן, זוכות למעמד מיוחד ולהן מאפיינים ייחודיים היפים רק לתביעות קטנות שכמותן. כך לצורך הדוגמא, רשאי בית המשפט תביעות קטנות להסתייע בראיות שאינן קבילות, ואין הוא כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות המקובלים בעולם המשפט.

ייצוג על ידי עורך דין, אימתי?

מאפיין נוסף הייחודי לבית המשפט לתביעות קטנות הוא הכלל לפיו לא יותר ייוצג על ידי עורך דין, ועל הצדדים לתביעה לייצג את עצמם.

סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984, קובע בעניין זה, כך:

"63(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה."

המטרה המשתקפת מהוראת חוק זו, משתלבת עם המגמה הכללית של בית המשפט תביעות קטנות, המוזכרת לעיל. הוראה זו מאפשרת לאזרח לפנות לבית המשפט לבירור תביעתו, ללא צורך בהשכלה משפטית או הסתייעות בשירתי עורך דין, אשר מעלה באופן ניכר את העלויות של הליך משפטי.

עקרון השוויון

הסיפא של סעיף 63 המוזכר לעיל, קובעת, כי במידה וצד אחד יקבל היתר ייצוג על יד בית המשפט, יתיר בית המשפט ייצוג גם לצד השני, אם מעוניין הוא בכך.

סעיף 63 הנ"ל מקפל בתוכו שני כללים מהותיים המוחלים בבית המשפט לתביעות קטנות: האחד, כלל העדר ייצוג משפטי, והשני, כלל השוויון בין הצדדים המתדיינים.

כפועל יוצא של עקרון השוויון, נקבע, כי בעל דין שבמקצועו משמש כעורך דין, או שהנו בעל השכלה משפטית, סטודנט, או מתמחה למשפטים, חייב להודיע לבית המשפט על היותו כזה, בכדי למנוע מצב אי שוויוני בינו לבין בעל הדין שכנגד.

אולם גם בנסיבות כאלו לא יינתן היתר ייצוג אוטומטי לצד שכנגד ובית המשפט ייבחן את אופיו של ההליך, את התמחותו של עורך הדין, אופי הסוגיה הנדונה ומידת מורכבותה, ולאחר שכלול כל הנתונים, יחליט האם יש ליתן היתר ייצוג לצד שכנגד, בכדי למנוע אי שוויון. החלטתו זו של בית המשפט צריכה להיות בכתב ומלווה בנימוקים (רע"א 5711/08 סול טורגמן בע"מ נ' רשל פרטוק (פורסם בנבו. ניתן ביום 17.03.09).

ככלל, נטיית בית המשפט לתביעות קטנות, היא להתיר ייצוג על ידי עורך דין באופן מינימאלי, זאת, בכדי לשמור על אופיו ומטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

עם זאת, ייתכנו טעמים מיוחדים אשר בהתקיימם יתיר בית המשפט ייצוג לבעלי הדין. כך נקבע, כי היות הנתבע תאגיד או עירייה אינו מהווה טעם מיוחד המצדיק מתן היתר ייצוג.

כמו כן, לא הותר ליועץ משפטי של תאגיד לייצגו בתביעה שהוגשה נגדו בבית משפט לתביעות. אף המדינה אינה זוכה למעמד מיוחס, בהיותה נתבעת, ואינה פטורה מן הצורך לספק טעמים מיוחדים בכדי לקבל היתר ייצוג (רע"א 5711/08 סול טורגמן בע"מ נ' רשל פרטוק (פורסם בנבו. ניתן ביום 17.03.09).