מבנה חוק הנוטריונים בישראל

חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 מסדיר את הפעילות, התפקידים וההסמכות של נוטריונים בישראל. המבנה של חוק הנוטריונים מרתק ומגלה הרבה על היחס של מערכת המשפט אל מעמדם של הנוטריונים.

ראשית, החוק מתחיל בפרק העוסק ברישוי. הפרק הזה מסביר מהי ועדת הרישיונות אשר מעניקה רישיון לעורכי דין המעוניינים לתפקד בתור נוטריון.

הפרק ממשיך עם התייחסות אל כשירות עורכי דין המגישים מועמדות לועדת הרישיונות, כמו גם עם הפניה אל כהונות שדינן כדין עיסוק במקצוע עורך דין והתנגדות אותה ניתן להגיש. פרק הרישוי בחוק הנוטריונים מסתכם בציון פנקס הנוטריונים, אגרת הרישיון והאגרה השנתית אותה כל עורך דין המחזיק בתואר נוטריון חייב לשלם.

סמכויות נוטריון ותנאים המאפשרים ביצוע פעולות

פרק ב' בחוק הנוטריונים מרוכז סביב הסמכויות של הנוטריון. הוא מסביר מדוע הפעילות של הנוטריון נחשבת ייחודית בארץ ובמוסדות משפט אחרים בעולם, ומגיע עד שמירת סמכויות של נוטריון לעומת עורכי דין אחרים.

לאחריו מגיע פרק ג' העוסק בדרכים ותנאים לביצוע פעולה נוטריונית. זהו פרק חשוב עבור כל אזרח הזקוק לשירותיו של נוטריון, או לחילופין מוסד, חברה וגורמים עסקיים המשתמשים בשירותי נוטריונים לצרכים בינלאומיים.

הפרק מחולק לסעיפים הכוללים בין היתר איסור השימוש בסמכות הנוטריון לטובת קרובים, אימות חתימה, אישור העתק, אישור נכונות של רשימת מצאי לצרכי ביטוח ועוד.

פעולה נוטריונית ואתיקה מקצועית

פרק ד' בחוק הנוטריונים הוא הראשון אשר עוסק בתוצאות של פעולה נוטריונית. כאן ניתן לראות כיצד החוק משליך אחריות לפתחם של נוטריונים, בסעיפים הנקראים "כוחו של אישור" ו"יפוי כוח".

פרק ה' כולו הוא סביב אתיקה מקצועית והמטרה שלה ביחס לתפקידי הנוטריון. הפרק הזה מסביר מהי שמירת כבוד המקצוע, ממשיך עם חובת הנאמנות והסדרת פרסומת ומסתיים עם איסור שידול לשם קבלת עבודה, אישור עיסוק כשכיר וכדומה.

פרק ז' של חוק הנוטריונים מסדיר את נושא השיפוט המשמעתי בעוד פרק ח' מגדיר מתי ניתן לסיים את כהונתו של נוטריון.

פרק ט' כולל את אימות חתימת הנוטריון

ופרק י' האחרון מרכז סעיפי שונות ייחודיים לנושא הנוטריונים.