האם ניתן לבטל חופשה משפחתית במייל?

הזמן הגיע, סוף סוף הזמנתם את החופשה המשפחתית המיוחלת. אך לצערכם, ועקב אילוצים שאינם תלויים בכם, אתם נאלצים לבטל את החופשה.

עד מתי אתם יכולים לבטל את החופשה? האם ימי שבת נכללים בימים המותרים לביטול? האם בכלל מותר לכם את החופשה במייל? ומה קורה אם המקום ממנו הזמנתם את חופשתכם מתנה את הביטול באישור חוזר של הביטול?
על כך ועוד, בפסק הדין שלפנינו.

עובדות המקרה

בתאריך 5.7.2021 הזמין התובע חופשה דרך ארגון שרותי תיירות בע"מ (הנתבעת). מועד החופשה הוזמן לתאריך 25.7.2021.

עשרה ימים לאחר מכן, ביום 15.7.2021 התובע שלח מייל לנתבעת כי ברצונו לבטל את החופשה. לאחר כשעתיים, הנתבעת השיבה לתובע כי חופשתו תבוטל לפי בקשתו, רק אם יצהיר כי הוא מודע לכך שעליו לשלם 100 ש"ח דמי ביטול.

ואכן, יום לאחר מכן בתאריך 16.7.2021 הודיע התובע כי הוא מודע לכך שעליו לשלם דמי ביטול. אולם, הנתבעת השיבה לו כי "מאוחר מדיי", מכיוון שחלף המועד לביטול ההזמנה לפי חוק הגנת הצרכן ולכן סירבה לבטל את הזמנת החופשה.

טענות הצדדים

התובע הגיש תביעה על סך 6056 ש"ח – 5196 ש"ח על חשבון עלות החופשה אשר לטענתו לא בוטלה כדין, ובנוסף 860 ש"ח הוצאות משפט.

מנגד טענה הנתבעת כי תשובתה במייל נעשתה כדי לוודא שהתובע מעוניין בביטול החופשה, למרות שעליו לשלם דמי ביטול של 100 ש"ח.

לדבריה, תגובתו שהתקבלה רק ביום 16.7.2021 לא עומדת בקבוע בחוק הגנת הצרכן הקובע כי על הביטול להיעשות שבעה ימים טרם היציאה לחופשה. הנתבעת טענה כי במניין ימים אלו לא נכללים יום היציאה לחופשה, יום מתן ההודעה וימי שבת – ולכן יצא שההודעה שהתקבלה ב-16.7.2021 נעשתה בתוך שבעת הימים שלפני היציאה לחופשה, ולכן אין אפשרות לבטלה אותה.

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט התייחס לשני דברים – ביטול החופשה לפי חוק הגנת הצרכן, והתניית ביטול החופשה "באישור" אותה דרשה הנתבעת.

ביטול החופשה לפי חוק הגנת הצרכן

בית המשפט בחן את סעיפים 14ג(ג) ו- 14ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, והגיע למסקנה כי ניתן לבטל עסקת תיירות, במידה ומועד הביטול של העסקה חל בתוך שבעה ימים קודם למועד החופשה, למעט ימי שבת.

עוד קבע בית המשפט כי יום הביטול עצמו, יום היציאה לחופשה וימי שישי, כן נמנים בתוך שבעת הימים שהם לא ימי מנוחה.

לאחר חישוב הימים וימי השבת הגיע בית המשפט למסקנה כי ביטול החופשה נעשה במועד חוקי לפי חוק הגנת הצרכן.

בנוסף, קבע בית המשפט כי לפי סעיף 14ט.(א) לחוק הגנת הצרכן, התובע היה רשאי לבטל את חופשתו במייל, ולכן ביטולה נעשה כדין.

האם הנתבעת הייתה רשאית להתנות את ביטול החופשה "באישור חוזר" מצד התובע?

בית המשפט אמר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי התניית הנתבעת במייל חוזר מהתובע, היא מהלך לא חוקי נוכח העובדה כי אין שום דרישה לכך בחוק.

בית המשפט סבר כי לא רק שאין דרישה לכך בחוק, אלא שמדובר בדרישה המעידה על חוסר תום לב קיצוני של חברה כלפי הלקוח שלה משתי סיבות – ראשית, החוק קובע כי במקרה של ביטול הזמנה שכזו יש לקזז 100 ש"ח ללא שיקול דעת מצד החברה. שנית, כיצד יכולה החברה להשוות הפסד של 100 ש"ח לעומת הפסד של 5,196 ש"ח?!.

הרי ברור שהתובע היה מעדיף לאבד סכום של 100 ש"ח לעומת סכום של 5,196 ש"ח (עלות דמי החופשה).

נוכח האמור קבע בית המשפט כי על הנתבעת להשיב לתובע את כספו על סך 5,196 ש"ח, ובנוסף, 860 ש"ח הוצאות משפט.

ת"ק (חי') 3816-01-22 גבאי נ' אשת – ארגון שרותי תיירות בע"מ (18.12.2022).