תביעות קטנות: האם איחור של הגעת אוטובוס יכול להקנות זכאות לפיצויים?

מי לא מכיר את המציאות המבאסת הזאת. קבעתם דייט, ראיון עבודה, פגישה חשובה או סתם רציתם להגיע לעבודה בזמן. אפילו פתחתם את האפליקציה יום לפני, ותכננתם את הנסיעה על סמך זמני היציאה שמספקות חברות התחבורה בכדי למנוע איחורים מיותרים.

ביום למחרת, אתם מגיעים לתחנה רגועים כי אתם יודעים שאף לקחתם מקדם ביטחון כדי להימנע מהפקקים המיותרים. אתם מחכים, השמש קצת קופחת או הגשם מתחיל לרדת.

אתם מסתכלים בשעון ורואים שהאוטובוס היה אמור להגיע לפני חמש דקות. אתם קצת נכנסים ללחץ, אבל מרגיעים את עצמכם במחשבה שבטח יש איזה פקק ותכף הוא יגיע.

אתם מחכים ומחכים, אך האוטובוס עדיין לא מגיע. בצר לכם, אתם נאצלים לקחת מונית, או לקחת את האוטובוס הבא ולאחר לפגישה. האם מקרה כזה יכול להקנות זכאות לפיצויים? האם יש תשלום על עוגמת נפש או על המונית ששילמתם? על כך ועוד, במקרה הבא שנידון בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.

עובדות המקרה וטענות התובע

אדם בשם מרדכי קורלנדסקי המתין יחד עם אשתו וארבעת ילדיו ביום שישי, ערב שבת לקו 970 של חברת אגד הנוסע בציר חיפה בני ברק.

לטענתו, על פי לוח הזמנים של אגד זמן ההגעה של האוטובוס היה אמור להיות בשעה 14:48. לאחר המתנה של 20 דקות, יצר מרדכי קשר עם סדרן אגד, אשר הבטיח לו כי יצא אוטובוס בקרוב.

לאחר ארבעים דקות איחור, האוטובוס אכן הגיע אך התעכב בתחנה עוד עשר דקות בשל תקלה. כך שבפועל המתינו מרדכי ומשפחתו בתחנה משך 50 דקות.

לטענתו של מרדכי, לו ולמשפחתו נגרמה עוגמת נפש רבה. שכן, הם נאלצו להמתין חמישים דקות בתחנה עם ארבעה ילדים קטנים בחום של חודש אוגוסט. אחד מהילדים היה תינוק בן שבעה חודשים שסבל רבות מהחום, כאשר אימו לא הצליחה להרגיעו ולהניק אותו.

בנוסף, טען מרדכי כי איחורו של קו 970 גרם להם לפספס אוטובוס נוסף שאמור היה להסיע אותם ליעדם. בשל העובדה כי הוא ומשפחתו שומרי שבת, הם נאלצו לקחת מונית בעלות של 120 ₪ בכדי להגיע ליעדם טרם כניסת השבת.

טענת הנתבעת

הנתבעת (חברת אגד) לא חלקה על כך שהנוסע המתין בתחנה כחמישים דקות. אך טענה כי מדובר בתקופה חריגה בה יש פקקים חריגים, שכן מדובר בתקופת "בין הזמנים" בה האוכלוסייה החרדית בחופש, ולכן ישנם עומסים רבים.

בשל פקקים חריגים אלו, נאלץ האוטובוס לדלג על התחנה בה המתין התובע. אולם משנודע לסדרן אגד על התקלה הוא שלח אוטובוס חלופי תוך כחצי שעה שזהו זמן סביר. לכן לטענתה ההתנהלות נעשתה כיאות, ולכן על התביעה להידחות.

מה פסק בית המשפט?

המחלוקת בין הצדדים בבית המשפט לא עסקה במה אכן אירע, משום ששני הצדדים הסכימו כי מרדכי ומשפחתו המתינו משך 50 דקות בתחנה, ואף נאלצו לקחת מונית בכדי שיגיעו ליעדם לפני כניסת השבת.

המחלוקת עסקה בשאלה האם חברת אגד התנהלה כיאות, כאשר אם ייקבע שלא, האם זכאים מרדכי ומשפחתו לפיצויים.

בית המשפט פסק כי חברת אגד לא התנהלה כיאות. בית המשפט סבר כי טענתה של אגד בדבר עומסים חריגים בשל תקופת "בין הזמנים" לא מצדיקה את התנהלותה משום שלאור ניסיונה הרב היא יודעת שבתקופה זו ישנם עומסים באזורים של האוכלוסייה החרדית.

לכן, היה עליה להיערך לתקופה זו בכדי שתוכל לספק אוטובוסים חלופיים בעת הצורך. בטח ובטח כאשר מדובר ביום שישי בזמן שאנשים רבים צריכים להגיע ליעדם לפני כניסת השבת.

בית המשפט קבע כי אגד הפרה את חובתה לשגר את האוטובוס בזמן הנקוב, חובה שבה לא עמדה, ואשר גרמה לכל סיפור המקרה.

ומה בנוגע לפיצויים?

בית המשפט קבע כי למרדכי ומשפחתו ישנם שני נזקים – הנזק הראשון הוא נזק ממוני והנזק השני הוא נזק לא ממוני. הנזק הממוני הוא המונית עליה שילם מרדכי על סמך 120 ₪. בית המשפט קיזז את עלות הנסיעה באוטובוס ולכן קבע פיצוי על נזק ממוני על סך 90 ₪ .

בנוסף קבע בית המשפט כי ישנו נזק לא ממוני של עוגמת נפש ואובדן זמן, ולכן על אגד לשלם פיצוי נוסף של 1,500 ₪.

בית המשפט אף קבע כי על אגד לשלם הוצאות משפט למרדכי על סך 500 ₪.

ת"ק (חיפה) 9771-10-11 קורלנדסקי נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ (27.03.2012).